מבוא

תוכן העניינים

למה לכתוב את הספר הזה?
למי מיועד ספר זה?
מקורות
תודות
הסרת אחריות

למה לכתוב את הספר הזה?

במסיבות, אינני מקבל עוד את אותם מבטים ריקים כאשר אני מספר לאנשים שאני כותב תוכנה חופשית. "הו, כן, קוד פתוח—כמו לינוקס?" הם עונים. אני מניד בראשי בהתלהבות להסכמה. "כן, בדיוק! זה מה שאני עושה." זה נחמד לא להיות יותר בשוליים. בעבר, השאלה הבאה היתה בדרך-כלל צפויה יחסית: "כיצד אתה עושה מזה כסף?" בתשובה, הייתי מסכם את הכלכלה של הקוד הפתוח: ישנם ארגונים אשר מעוניינם שתוכנה מסויימת תתקיים, אך הם אינם צריכים למכור עותקים שלה, אלא רק לדאוג לכך שתהיה זמינה ומתוחזקת, ככלי ולא כמצרך.

עם זאת, לאחרונה, השאלה הבאה איננה תמיד נוגעת לכסף. הפן העיסקי של תוכנה בקוד פתוח[1] כבר איננו מסתורי כל-כך, ורבים שאינם תכנתים כבר מבינים—או לפחות אינם מופתעים—שישנם אנשים המועסקים בזה במשרה מלאה. במקום זאת, יותר ויותר עולה השאלה "תגיד, איך בדיוק זה עובד?"

לא היתה לי תשובה משביעת רצון מוכנה, וככל שהתאמצתי למצוא אחת, הבנתי עד כמה הנושא הזה באמת מורכב. ניהול פרוייקט תוכנה חופשית אינו בדיוק כמו ניהול עסק (נסו לדמיין צורך בדיון מתמיד על אופי הפרוייקט שלכם עם קבוצת מתנדבים, אשר את רובם מעולם לא פגשתם!). כמו-כן, ממגוון טעמים, אין זה דומה לניהול ארגון ללא כוונת רווח מסורתי, או ממשלה. לכל אלה ישנן נקודות דמיון לניהול פרוייקט תוכנה חופשית, אך אט אט הגעתי למסקנה שתוכנה חופשית היא יחידה במינה. קיים מגוון רחב של דברים מולם ניתן להשוות ניהול פרוייקט של תוכנה חופשית, אך לא אחד מהם יהווה התאמה מדוייקת. למעשה, אפילו ההנחה שניתן "לנהל" פרוייקטים של תוכנה חופשית הינה בעייתית. פרוייקט תוכנה חופשית ניתן ליזום, וכמו-כן, בעלי עניין יכולים להשפיע עליו, לעיתים בצורה מאד משמעותית. עם זאת, לעולם לא יהיה ניתן לייחס את נכסיו לבעלים אחד ויחיד, וכל עוד ישנם אנשים בעולם—בכל מקום—המעוניינים בהמשכת הפרוייקט, יישות אחת אינה יכולה לסגור אותו לחלוטין. לכולם יש כח אין-סופי; ולכולם אין כח כלל. מצב זה יוצר דינאמיקה מעניינת ביותר.

זאת הסיבה שרציתי לכתוב את הספר הזה. פרוייקטי תוכנה חופשית פיתחו תרבות ייחודית, אתוס לפיו החופש ליצור את התוכנה בכדי שתעשה כל מה שאתה רוצה הוא עיקרון מרכזי, ועם זאת התוצאה של החופש הזה היא שיתוף פעולה נלהב בין אנשים, במקום התפזרותם איש איש וכיוונו הוא. אכן, היכולת לשיתוף פעולה בעצמה היא אחת מהתכונות המוערכות ביותר בתוכנה חופשית. ניהול פרוייקטים כאלו, פירושו לקחת חלק בשיתוף פעולה מתעצם, בו יכולתו של אדם לא רק לעבוד במשותף עם אנשים אחרים, אלא גם למצוא דרכים חדשות לעבוד במשותף, יכולה להסתכם בייתרונות מוחשיים לתוכנה עצמה. ספר זה מנסה לתאר את השיטות לפיהן ניתן לבצע זאת. ללא כל ספק, אינו שלם, אך הוא לפחות התחלה.

תוכנה חופשית טובה היא מטרה ראויה לכשעצמה, ואני תקווה שקוראים אשר מחפשים דרכים להשיג אותה יהיה שבעי רצון ממה שימצאו כאן. אך מעבר לכך אני מקווה גם להעביר דבר מה מהעונג המתקבל מעבודה עם קבוצה חדורת מוטיבציה של מפתחי קוד פתוח, ומההתקשרות עם משתמשים בצורה הישירה הכה נפלאה שקוד פתוח מעודד. השתתפות בפרוייקט תוכנה חופשית מצליח זה כיף, ובסופו של דבר, זה מה שמניע את כל המערכת.



[1] המונחים "קוד פתוח" ו"חופשי" זהים עקרונית בהקשר זה; דיון נרחב בהם נמצא תחת הסעיף שנקרא “"חופשי" לעומת "קוד פתוח"” בפרק פרק 1, הקדמה.